תפריט

חלומות אחרונים מכילים מפה

החלומות הכי ניצפים

אוסף חלומות - חיפוש חלומות

חלומות שהוזנו לתוך מאגר החלומות - ניתן לחפש חלומות המכילים סמלים שונים ולקרוא את פתרון החלום


חלמתי שיש לי בית ריק

חלמתי שיש לי בית ריק ההורים שלי באילת ומתחיל כזה קצת להחשיך בחוץ אני עם חברים בבית משחקים פוקר , עכשיו זה היה בתקופה הזאת של פיגועים וזה אחרי דיזינגוך וזה.. הקיצור כולם אצלי כזה שותים נהנים משחקים אני קם למזוג לי מים אני מסתכל מהחלון אני רואה שבחנייה מולי יש אנשים שוכבים על הרצפה מסביבם מלא דם ויש להם נשקים וקלטתי על חם עוד אחד נופל לרצפה , עכשיו אני חשבתי שאני עד לרצח אז קראתי לאחד מהחברים שיבוא שיראה שיגיד לי אם אני מדמיין ולא דמיינתי ואז אני רואה עוד רכב שפורקים ממנו כוחות אז הבנתי שזה שוטרים וזה וכל זה מתחת לבית שלי ! אני מתקשר למשטרה מצקשר לא מצייחסים לא כלום עד שחבר מצליח להגיד להם שיש מחבלים והרוגים ברחוב ככה וככה , עכשיו אני עושה בידוק בכל הבית הכול נעול הכול סגור שלא יהיה מקרה ו ...ואני יורד במדרגות שבתוך הבית שלי כזה למטה ורואה שהדלת לא נעולה , אני מנסה לנעול ולא מצליח דוחף את הדלת כזה שתצליח להנעח וכל הקיר פתאום סדקים גדולים יענו מכה אחת הקיר נופל ... עזבתי את זה קיוויתי שלא יקרה כלום .. חוזר לחלון להסתכל אני רואה רותם שהם לא מפסיקים להרוג לנו את הכוחות היה שם שוטרים חיילים יממניקים ואני משפשף את העינייים אני לא מדמייןנאני רואה אותם שוטרים , אפוד מלא אמ-16 מק פורק בחוץ הכוללל. ואני עם המזל שלי רואה ששני מחבלים נכנסים עמוק יטתר לתוך השכונה שלי ונעלמים לי מהשדה ראייה אני אומר לכולם להיות בשקט ולא מצליח כי הם מטומטמים ומסטולים אז אני צועק יוצר חזק וכנראה שמעו את זה , ואני שומע דריכה של נשק מהמדרגות, זהו מרגיש שזהו זהו , ואני קולט שהוא לא יורה ואז הבנתי נגמרו לו הכדורים במחסנית אז הוא בועט בדלת שניהם נכנסים מכועריםם כאלה ותוך כדי שהוא עולה לאט את המרגות שבבית שלי הוא מחליף מחסנית .. והוא רואה את כולם כולם על הרצפה ידיים על הראש שומעים שוב דריכה ואחד מהחברים בשירותים מנסה להתקשר למשטרה .. אמרתי לו כזה ״מה עכשיו תהרגו את כולנו?״ הוא עשה כזה במבטא ערבי וחיוך ״כן אני מאמיןן שאני יצא מפהה כולכם כבר תמותו״ ואני שכחתי שזה מחבל אז התחלתי לצחוק איתו ״לא לא למה להרוג לא עשינו לך כלום״ , אז הוא אומר״ גם אם אני לא יהרוג אותכם איך שאני ילך יהרגו אותי ואותכם זה לא משנה ״ .. הוא החזיק אותהו בביצים , אכל אצלי , התקלח , שיחק במשחקים כאילו פרימיטיבי כזה פעם ראשונה רואה ציוויליזציה .. וכל החברים מתחילים להתחבא בבניין ורק אני וחבר נשארים לא זוכר מי אחה היו . ואז כשהוא במקלחת אני לוקח את הטלפון של החבר ומצקשר לשכן שלי אור מלמטה שיבוא אליי כי יש לו נשק אז הוא לא רצה לבוא אבל הוא הציע לי את הנשק שלו אז אמרתי לו לא אני לא יכול להחזיק את הנשק עכשיו הוא שם עליי עין תנועה לא נכונה הוא יורה בי , תהיה צלף תתחבא קח נקודה ותוריד אותו הוא לא רצה.. לקחתי את הנשק ובזמן שהוא במקלחת יריתי בו

חלמתי שאני רוצח שכיר שעובד

חלמתי שאני רוצח שכיר שעובד בשביל הארי אחד בחיפה טהבאתי לו שטיח , כנראה זה סימן שהורדתי מישהוא. הוא ישב בחורב, אני זוכר שפגשתי כל מיני עבריינים קטנים שם אבל היה ברור שאני ברמה גבוהה מאוד. חלמתי שאני בלי רשיון נוסע אליה עם נעה, בדרך בשכונה שלה אני רואה מלא ילדים שמנסים לעצור אותי לא מבין למה, אני מתקרב רואה שריפה ענקית. רואה מכבי אש נוסעים מחנה את האוטו והולך לבית שלה, פוגש אותה שם למטה מדברת עם בת דודה שלה ויש לה מבטא מוזר, היא מאוסטרליה , אורטל מסתכלת עלי אומרת לי מה אני עושה פה, אומרת תלך, אני נשרר מנסה לדבר איתה, ואז הערסים של השכונה מביאים לה מים, אני אומר למישהוא חלב עם המים. הוא לא מקשיב, אני תופס אותו בראש ומכניס לו סגריה לפה, שואל אותי מי אני, אני עונה לו חבר שלה 4 שנים. ואז אמרתי לה בואי נדבר, נשארו לי 2 סיגריות בקופסא, היא אמרה טוב אבל אצל חברה בבית. אמרתי לא, בואי נדבר לבד. היא ניסתה להתחמק ובכתה. מפה לשם התעוררתי, אני זוכר את התחת שלה עם הטייטס והפנים עם העניין החומות הגדולות ממש ממש טוב.

חלמתי שאני בבית בחיפה ולומד

חלמתי שאני בבית בחיפה ולומד בירושלים, אבא שלי מציע לי לבוא איתו לתל אביב להופעה. מפה לשם אני בתל אביב מצלצל לאורטל אם בא לה להיפגש, היא אומרת לא, שואל אותה את עדיין אוהבת אותי, היא אומרת לא. אומרת שהיה לה קשה להיפרד אבל זה המצב ויש לה מישהו אחר כרגע. הכי קשה היה לה להסתכל על התמונה שלנו. אני שואל אם אפשר לבוא רק ללילה, היא אומרת לא . אני רץ לבית שלה,רץ רץ, נתקל בהרבה ערסים שמהווים מכשול, אונס את כולם. מגיע לגינה שלה ומתעורר.

בעלי קרא לי לבוא לים

בעלי קרא לי לבוא לים ואני לבשתי חולצה שקופה שראו את הציצים וגם חצאית ארוכה ומגפיים היגעתי לים בעלי שכב על החול ופתאם היגיע הומלס מלוכלך לגמרי בלי שיניים והיתחיל לנשק את בעלי אני היתחלתי לצעוק קום מהר לפני שאני יחטיף לך מהר לך מפה הוא קם וברח ואני יצאתי מהחול והחולצה עלתה לי למעלה וראו לי את הציצים

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

עמודים:

12345678 >>